שמחת תורה – וזאת הברכה הרב טוביה גרוסמן תשפ"ג

שאלות לילדים ולנכדים: וזאת הברכה/שמחת תורה תשפ"ג

1. אלה שבטים נמשלו לבעלי חיים בברכת משה לבני ישראל?    א. כולם    ב. יוסף, גד ודן   ג. יהודה ובנימין

2. איזה הסכם היה בין השבטים זבולון ויששכר? (לג:יח)   א. שאנשי יששכר יעבדו ויפרנסו את אנשי זבולון, ואנשי זבולון ילמדו תורה. ואנשי יששכר יזכו בשכר לימוד התורה שלומדים אנשי זבולון   ב. אנשי זבולון יעבדו ויפרנסו את אנשי יששכר ואנשי יששכר ילמדו  לזכותם של אנשי זבולון   ג. שני השבטים, למרות שגרו בקרבת מקום, לא יריבו על גבולות נחלותיהם

3. איזו עיר נקראת "עיר התמרים"? (לד:ג)  א. באר שבע   ב. טבריה   ג. יריחו

4. "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה" (לג:י) במה היה משה שונה מכל הנביאים? א. ה' דיבר אתו פנים אל פנים 

 ב. היו לו ילדים    ג. ה' דיבר אתו פנים אל פנים

5. על מי נאמר "לא כהתה עינו ולא נס ליחה"?   א. יהושע   ב. משה   ג. הקב"ה

 6. מי הוא "חתן תורה" ומדוע הוא נקרא בשם זה?   א. מי שמתחתן בשמחת תורה   ב. מי שמקבל ספר תורה במתנה לרגל חתונתו   ג. מי שעולה לתורה כשמסיימים את קריאת ספר דברים, ועליו נאמר "ומשוש חתן על כלה ישיש עלייך אלוקייך" (ישעיב סב:ב)  

7. מי הוא "חתן בראשית" ומדוע הוא נקרא בשם זה?   א. מי שעומד להתחתן  בשבוע של קריאת פרשת בראשית. ת   ב. מי שמתחתן והדבר הראשון  שהוא עושה הוא לתת שבח והודאה לה'   ג. מי שעולה לתורה לקריאת ספר בראשית 

8.  לפי מנהג האשכנזים, מי שמכובד בהגבהת התורה בסוף הקריאה, מגביה את התורה בצורה מיוחדת. מהי?    א. הוא הופך את ספר התורה, כאשר הצד שאין בו אותיות הוא למעלה ואחר כך הוא מגביה    ב. הוא מרים את ספר התורה מעל ראשו   ג.הוא מניח את ידו השמאלית על העץ הימני של ספר התורה, ומחזיק ביד ימינו את העץ השמאלי של הספר,  ומרים את התורה, והיא נראית הפוכה, ופניו של הספר הן כלפי ארון הקודש

9. מהו המנהג של "כל הנערים"   א. מגרשים את הילדים שעושים רעש מבית הכנסת כדי שלא יפריעו לתפילה 

 ב. כל הילדים מקבלים ממתקים וארטיקים ואומרים "והערב נא ה' אלוקינו את דברי תורתך בפינו"   ג. כל הילדים שלא קיבלו עלייה לתורה עד עכשיו, מגיעים לבימה שעליו מונח ספר התורה. כאשר מבוגר מברך את ברכות התורה, הילדים מברכים יחד עמו

10. כיצד רוקדים בהקפות של שמחת תורה?    א.הילדים מרימים את הוריהם על הכתפיים שלהם ורוקדים , עד שכולם נופלים אחד על השני   ב. ההורים מרימים את הילדים על הכתפיים   ג. כמו במתן תורה שכתוב שם "וקול שופר חזק מאוד ויחרד כל העם אשר במחנה" (שמות יט:טז) באותה עוצמה, שרים בקול גדול ומרעישים בשעת הריקוד, ליד ספרי התורה, ושרים שירים לכבוד התורה  (כמו "תורת ה' תמימה" ו"אשורר שירה לכבוד התורה". שרים בקול כל כך גדול – שילדים קטנים פוחדים וסובלים מחרדה (כמו בני ישראל בהר סיני) מעוצמת השירים. טעם הריקודים הוא כמו שכתוב במעמד הר סיני : "וירא העם וינועו" (כ:טו), מלשון תנועה.   

שמחת תורה תשפ"ג

בספרו, "הגיוני הלכה" (ח"ב, עמ' 107) מציין הרב יצחק מירסקי את המנהג שכל הקהל עולים לתורה, אחד אחרי השני, וכן בזמן ההקפות, כל אחד שמעוניין לרקוד עם ספר תורה בידיו – נותנים לו, ומקיף את הבימה, לסימן שכל ישראל יש להם חלק בתורה. יש לעניין זה רמז במדרש: במצוות עשיית הכלים למשכן, מצאנו בתורה שינויי לשון. בשולחן – נאמר הציווי בלשון יחיד: "ועשית שולחן", וכן במנורה: "ועשית מנורה", משמע שהציווי מוסב על משה. ואילו בעשיית הארון נאמר הציווי בלשון רבים: " ועשו ארון עצי שטים". את טעם לשון רבים בעשיית הארון, הסבירו

במדרש כך: "א"ר יהודה ב"ר שלום: אמר לו הקב"ה למשה: יבואו הכל ויתעסקו בארון כדי שיזכו כולם בתורה." (שמות רבה לד:ג)

שמחת תורה תשפ'ג

רמה 1

מיד עם סיום קריאת פרשת "וזאת הברכה" – פותחים ומתחילים לקרוא את ספר בראשית. לכאורה, הדבר תמוה : הרי לא קוראים את כל פרשת בראשית בשמחת תורה. הקריאה בשלמותה תהיה רק בשבת שלאחר החג. אם כן, מדוע מקדימים וקוראים את החלק הראשון של הפרשה כבר בשמחת תורה?  אלא – יש להתבונן באות הראשונה שבתורה ובאות האחרונה. האות הראשונה היא, כמובן, "ב"(בראשית) והאות האחרונה היא "ל" ("עיני כל ישראל") . בצירוף שתי האותיות, יוצאת לנו המלה "לב". כשם שיכול האדם לחיות רק אם לבו  פועם ודופק, בלי הפסקה, והלב אינו יכול "לצאת לחופשה" אפילו קצרה ביותר, כך הוא הדבר בלימוד התורה, שהיא חיינו ואורך ימינו: מיד עם סיום קריאתה  בשמחת תורה, אנחנו  מתחילים וממשיכים לקרוא בה – בלי הפסקה ובלי הפוגה.(פרפראות לתורה)

רמה 2 

ברכת משה לשבט נפתלי היא: "נפתלי שבע רצון ומלא ברכת ה' "(לג:כג). לכאורה אין קשר בין החלק הראשון של הפסוק לחלק השני! אלא, מסביר רבי נחום מצ'רנוביל:  למדנו בפרקי אבות (ד:א): "איזהו עשיר? השמח בחלקו". ברכת משה היא, שכל חייהם, יהיו אנשי שבט נפתלי "שבעי רצון" ושמחים בחלקם – וממילא, תמיד ירגיש כל אחד ואחד שהוא "מלא ברכת ה' ".

רמה 3

רבי יצחק מאיר מגור היה אומר: יש אנשים ששמחים בשמחת תורה על סיום הקריאה של השנה הקודמת. אבל עיקר השמחה היא על פתיחת קריאת התורה מחדש. כידוע, מתנה חדשה – כמו, למשל, צעצוע או כדור או משחק חדש – משמחת מאוד את לבו של מי שמקבל את המתנה. ואמרו חכמינו לגבי דברי התורה: "כל יום יהיו בעיניך כחדשים". לכן, אנחנו שמחים ששוב יש לנו  את הזכות להתחיל מחדש ולקרוא וללמוד פעם נוספת את התורה.

רמה 4

התורה מספרת לנו ששני שבטים עשו הסכם ביניהם: "שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך" (לג:יח). מדוע היו שניהם שמחים? כי שבט זבולון גרו ליד הים, והם היו יוצאים באניות כדי למכור ולקנות דברים מארצות אחרות. הם היו עשירים, אבל לא היה להם מספיק זמן ללמוד תורה. אז הם אמרו לשבט יששכר: בואו ונעשה הסכם: אנחנו נרוויח הרבה כסף, וניתן לכם חלק ממנו כדי שתוכלו ללמוד תורה באוהלים, ולא תצטרכו לצאת לדרך כדי שיהיה לכם כסף . ואתם תתנו לנו חלק מהשכר שה' נותן לכם עבור לימוד התורה.