האזינו תשפ"ג הרב טוביה גרוסמן

האזינו תשפ"ג

רמה 1

"יערוף כמטר לקחי, תזל כטל אמרתי". מה פירוש המילה "יערוף"? ספורנו מפרש: שהלקח ( הכוונה היא למוסר ה' ותורתו – 'כי לקח טוב נתתי לכם') יבוא בשטף, וכן פירש רב סעדיה גאון: "יזוב". על זה מפרש רבי יצחק אברבנאל: משה רצה שדבריו יהיו מעטים – אבל חזקים  ובעלי כושר שכנוע רב – דברים שייכנסו אל הלב. על כן הוא אמר: 'הלקח שלי' – התורה, שהיא "לקח טוב" – יהיה עצום, כמו גשמים עזים שיורדים בכוח – ובעל ערך רב. אבל "תזל כטל אמרתי" – הדברים שאני אומר, כמו טל שאינו יורד בכמויות גדולות של מי גשמים –  יהיו קצרים, וכמו שאומרים: "קצר וקולע".

רמה 2

"יעקב חבל נחלתו"(לט:ב). במה דומה "יעקב" (הכוונה  ליעקב ובניו וכל בית ישראל) לחבל? סגולתו וחוזקו של חבל הם אופן יצירתו – מחוטים רבים ששזורים זה לזה. אף על פי שכל חוט כשלעצמו – ניתן לקורעו ולנתקו – כל זמן שהוא חלק מן החבל, הוא יישאר דבוק בו. והוא הדין לגבי ישראל. בזמן שהם קשורים יחד ומחוברים בעבותות של אהבה, אפילו אם כל אחד ואחד  לבד אינו חזק – עצם הצטרפותם וחיבורם ביחד מונע מכל אויב שרוצה לפגוע בהם. כל חוט שבחבל הוא חלק בלתי-נפרד ממנו ועוזר לו להחזיק מעמד. וכן "כל ישראל –  ערבים זה לזה". מי כעמך ישראל! למרות שהם עם שלם, הם "גוי אחד בארץ".

רמה 3

"וכפר אדמתו עמו" (לב:מג). אדמת ארץ ישראל מכפרת על עוונותיהם של הקבורים בה. לכן, שאפו רבים להיקבר בארץ או לפחות להביא מעפר ארץ ישראל ולשים אותו לתוך קבריהם. וכן גם נוהגים רבים מהמבקרים במחנות ההשמדה בפולין ובארצות אחרות – להביא איתם צנצנת קטנה של עפר ארץ ישראל ולפזר אותו בשטח.

רמה 4

כידוע, משה מת על הר נבו. אבל לא כולם יודעים באיזו ארץ נמצא הר נבו? התשובה היא ארץ שיש בה 4 אותיות. איך קוראים לארץ הזאת? (התשובה היא: "מואב")

   שאלות לילדים ולנכדים פרשת האזינו תשפ"ג

1. פרשת האזינו היא סמוכה לשתי פרשיות. מה הפרשה לפניה ומה הפרשה לאחריה?   א. לפניה – וילך, ולאחריה נצבים   ב. לפניה נצבים ולאחריה וילך   ג. לפניה וילך ואחריה וזאת הברכה

2. יש שני פסוקים בפרשתנו שאומרים כמעט אותו דבר: "לי נקם ושלם" ו"נקם ישיב לצריו"     במי מדובר?    א. יהושע

ב. משה   ג. הקב"ה 

3. בפרשתנו, משה נצטווה לעלות אל הר נבו. למה? לאיזו מטרה?   א. להכין קבר לאהרן   ב. להסתכל על עם ישראל

  ג. למות

4. ה' מסביר למשה למה הוא לא יזכה להביא את בני ישראל לארץ כנען. מה הסיבה?     א. הוא כעס עליהם וכבר לא היתה לו סבלנות להנהיג את העם     ב. הוא הכה את הסלע במקום לדבר אליו   ג. הוא היה זקן וחלש מאד

5. בתחילת הפרשה, משה מדבר אל:    א. השמיים והארץ    ב. יהושע בן נון     ג.  ראשי השבטים

6."כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף" (לב:יא). איך ה' דומה לנשר, ואיך בני ישראל דומים לגוזלים (רמז" זה קשור למצרים שהיו יורים על בני ישראל)    א. ה' דומה לנשר שמעדיף שהחצים יפגעו בו (כביכול) ולא בגוזליו   ב. ה' דומה לנשר, ה' הוא גבוה ויושבבשמיים     ג. כמו נשר שמעיר את הגוזלות שבקן שלהם, כך ה' מעיר אותנו בכל בוקר

7. "ותשמע הארץ אמרי פי" (תחילת הפרשה) .מי אמר מילים אלו?    א. משה    ב. ה'    ג. כלב בן יפונה

8. הפרשה נקראת "שירת האזינו".  הוא דומה ל"שירת הים". מה הדמיון?     א. בשתיהן, השירה מחולקת לשני טורים, וכל פסוק נחלק לשני חלקים   ב. בשתי השירות, עם ישראל שר לה'    ג. בשתי השירות, נוהגים לעמוד בזמן שבעל הקורא קורא אותן

9. "כי לא דבר ריק הוא מכם" (לב:מז). מהו הדבר שאיננו ריק?     א. המים שיצאו מן הסלע כדי להשקות את בני ישראל   ב. הכוונה היא לבור שהאחים זרקו לתוכו את יוסף, כמו שכתוב: "והבור ריק, אין בו מים"    ג. התורה

10. בסוף הפרשה כתוב שה'  דיבר אל משה " בעצם היום הזה". איפה מופיעות מילים אלו במקומות אחרים בתורה?

א. לגבי ברית המילה של אברהם   ב. לגבי קריעת ים סוף   ג. לגבי מתן תורה

פרשת האזינו תשפ"ג

"כי לא דבר ריק הוא מכם" (לב:מז). לכאורה קשה: האם באמת חשש מרע"ה שבני ישראל, שלמדו ממנו את התורה, הוא  דבר ריק – חסר משמעות וחשיבות? אלא, מילים אלו אין לפרשן כפשוטן. כוונתן מתבהרת במדרש שדרש ר' מנא: " כי לא דבר ריק הוא מכם" ואם הוא "רק"-  מכם  כלומר: – אתם   אשמים] שאין אתם יגעים בו! "כי הוא חייכם " רעיון שמופיע בתפילה: "כי הם חיינו אורך ימינו ובהם נהגה (נדבר, נעסוק) יומם ולילה" (ירושלמי פאה א:א)

ועוד דרשו הדרשנים:  "מכם" בגמטריא =100" ובגמרא נאמר "אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו  מאה

ואחד " (חגיגה ט:) "אינו דומה"  – האמנם? הסביר הרב סולובייצ'ק שבתקופת התלמוד, שלא היו ספרים כלל אלא כל התורה שבעל פה נמסר רק בעל פה, היתה דרכן של חכמים לשנות (ללמוד) פרקם 100 פעמים ( וכדברי הגמרא במנחות (מג:) : "אל תקרי מה אלא מאה " וזה אחד מן המקורות לדין שחייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום. 

הרב סולובייציק לומד מכאן דבר נוסף: שגם שינון דברי התושב"ע, בהעדר ספרים, היו לומדים 100 פעמים. ואמנם אין הבדל גדול בין 100 ל101 פעמים, אלא , שכל תלמיד היה אמור לשנות את פרקו – על פי הדרשה הנ"ל – מאה פעמים, ובזה היה יוצא ידי חובתו. אבל מי שמוסר את נפשו ללמוד יותר ממה  שדרוש, מגלה את עוצמת אהבתו לתורה, ומקיים בזה את דברי יהושע (א:ח) : "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה". וכן אמר בן בג בג : "הפך בה והפך בה" (אבות ה:כב)