הרב טוביה גרוסמן – פרשת נח תשפ"ג

 נח תשפ"ג

רמה 1

"ותשחת הארץ לפני האלוקים ותמלא הארץ חמס" ((ו:יא) אבן עזרא מביא שני פירושים למלים "לפני האלוקים". הפירוש השני הוא שההשחתה המוסרית והממונית הייתה "לפני האלוקים", אבל לא מול בני אדם. במדרש רבה (בראשית לא:ה, וב"עץ יוסף") שם, הסבירו חז"ל כיצד רשעים אלה היו נוהגים. היו עוברים לפני דוכן שמכרו שם קטניות, וכל אחד נטל גרגיר אחד.  ומכיוון שהארץ הייתה מלאה רשעים כאלה ( "ותמלא הארץ אותם") –  לא עבר זמן רב עד שחיסלו את כל הקטניות.  בעל הדוכן לא היה יכול לתבוע אף אחד לדין, שהרי כל אחד לקח פחות משווה פרוטה, ופחות משווה פרוטה לא נחשב לכסף שניתן לתבוע אותו בבית דין. אולם, אף על פי שהדיינים לא יכלו לפסוק שהם חייבים, חטאם בא "לפני האלוקים" ובבית דין של מעלה, נגזר על רשעים אלה למות במי המבול (נחלת משה). ואולי יש להוסיף, שענשם היה מדה כנגד מדה – שהרי טיפה של מים אינה ראויה לעשות כל נזק לבני אדם, אבל כשנפתחים ארובות השמיים ומי תהום, כל הטיפות מצטרפות  ומביאים כליה.

רמה  2   

הפסוק הראשון של פרשתנו מתאר את נח: "תמים היה בדורותיו". רש"י מביא מדרש שבו יש מחלוקת בין החכמים: "יש מרבותינו הדורשים  אותו לשבח: כל שכן – אילו היה בדור של צדיקים, היה צדיק יותר"! ויש שדורשים אותו לגנאי: "לפי דורו היה צדיק. אילו היה בדורו של אברהם, לא היה נחשב לכלום". הדעה הראשונה מובנת – שלמרות שהיה לחץ חברתי להיות רשע "כמו כולם", נח נשאר צדיק. אבל הדעה השנייה קשה: אילו היה בדורו של אברהם – לא היה נחשב

 לכלום ?! אומר רבי משה אלשיך: "את האלוקים התהלך נח". לא עם בני אדם, לא עם אנשי דורו, אלא הוא דאג רק לעצמו, שיעשה כמו שצווה לו ה'. הוא נצטווה לבנות תיבה? בנה אותה, מסמר אחרי מסמר, ולא עלה על דעתו להשתדל לבטל את הגזירה ולהציל את העולם על ידי תפילה והחזרת בני דורו בתשובה. שונה היה אברהם אבינו. "אברהם מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים". הוא לימד אותם מידות טובות ולעשות מעשים טובים וליראה את ה'. וכאשר ה' אמר לו שהוא עומד להחריב את סדום ועמורה ושאר הערים שבהם גרו רשעים, אברהם התפלל והתווכח עם ה' כדי שיציל את הרשעים  – אולי היה ניתן להשפיע עליהם לטובה? לכן, אומרת הדעה השנייה – אילו חי נח בדורו של אברהם – לעומת אברהם – לא היה נחשה לכלום.

רמה 3

אחרי שיורד גשם, לפעמים רואים קשת יפה בשמיים. ה' מביא את הקשת כדי להבטיח לנו שלעולם לא יביא עוד מבול כמו שהביא בימי נח. כאשר רואים את הקשת, מברכים: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו". אם ה' אמר שלא יהיה מבול כזה, הוא יקיים את ההבטחה שלו, כי הוא "נאמן", כמו שאנחנו אומרים לפני קריאת שמע:"א-ל מלך נאמן".

רמה 4

בסוף הפרשה כתוב שאברהם יצא עם האבא שלו, תרח, מ"אור כשדים". אור זה כבשן (מקום בוער באש שמלא גחלים). הכשדים הרשעים אמרו לאברהם: או שתשתחווה לפסל או שנזרוק אותך לכבשן האש ותמות! אבל אברהם לא הסכים להשתחוות לפסל. כאשר הרשעים השליכו אותו לכבשן, אברהם לא מת כי ה' הציל אותו. איזה נס!

שאלות לילדים ולנכדים פרשת נח תשפ"ג

1. על איזו עבירה נגזר דינם של אנשי דור המבול למות? (ו:יג)    א. עבודה זרה   ב. שפיכות דמים   ג. גזל

2. התיבה נבנתה מעצי (ו:יד)   א. שיטים   ב. גופר   ג. זיתים

3. כמה אנשים היו בתיבה?   א. שנים – נח ואשתו   ב. חמשה – נח ואשתו ושלושת בניהם   ג. שמונה – נח ואשתו ושלושת בניו ונשותיהם (ז:ז)

4. כמה נחשי קוברה היו בתיבה? (ו:כ)   א. אחד, כי הוא בעל חיים מסוכן     ב. שנים      ג. שבעה (אבל הסוסים דרסו אותם, ונשארו רק שנים מהם)

5. כמה כבשים היו בתיבה? (ז:ב)  א. שנים   ב. שבעה   ג. ארבעה עשר

6. העופות בשמיים לא מתו בימי המבול, כי הם עפו מעל פני המים, ולא היו צריכים להיכנס לתיבה (ז:ג)   נכון/לא נכון

7. הדגים לא מתו, כי הם יכולים לחיות במים ((ז:כא:כג)   נכון/לא נכון

8.  כמה פעמים שלח נח את היונה מן התיבה? (ח:ח-יב)  א.  פעם אחת     ב. פעמיים     ג. שלש פעמים

9. על מי נאמר "הוא היה גבור ציד לפני ה' "(י:ט)?   א. קין   ב. נמרוד   ג. עשו

10. מגדל בבל נבנה  (יא:ב)   א. בבקעה   ב. בראש הר   ג. במרכז הבירה של ארץ בבל

פרשת נח תשמ"ג

"ויום ולילה לא ישבתו"(ח:כב).

הרב יצחק יעקב ריינס הסביר את דברי הקב"ה בהגותו רעיון הגיוני. העמים הקדמונים הפראים היו מסוכנים מאוד בשעה שהיו בטלים ממלאכה ושובתים מעבודה. בזמנים שהיו בחופש, ולא היה להם מה לעשות, הם השתוללו ושתו לשכרה (תופעה שהייתה מצויה במאה הקודמת (וגם בדורות שלפני כן). כאשר שילמו משכורות פעם בשבוע – בימי שישי – , רבים מן הגויים היו מבזבזים אותה באותו ערב במסבאות ובבתי מרזח). באיבוד שליטתם על עצמם, הם גם הגיעו לזעם נורא, נזק, גזל ואפילו מריבות שהסתיימו ברצח. לכן אמר ריש לקיש: "עובד כוכבים ששבת (ששמר את השבת ולא עבד באותו יום) חייב מיתה"(סנהדרין נח:). פראי אדם כאלה מוכרחים להיות שקועים תמיד בעבודת ובתעסוקה –  "ויום ולילה לא ישבתו" – כי אם יהיה להם זמן פנוי, הם יעשו רק דברים נוראים,  שיתחייבו עליהם מיתה. אם כן, פירוש דברי ריש לקיש הוא ששמירת השבת תביא להם מיתה.

מוסיף הרב אהרן יעקב גרינברג, שגם בדורותינו, ובמיוחד לפני 100-150 שנה, כל הפוגרומים והפרעות ברוסיה הצארית התקיימו ביום ראשון או בחגים שלהם, שבהם היו בטלים ממלאכה, ובמיוחד אחרי חג המולד והפסחא.