טקס הגיור בנוי ממספר שלבים, אשר השילוב ביניהם הוא שמשלים את הגיור והופך אתכם לחלק מן העם היהודי ולשותפים בברית שבין ישראל לבורא העולם.
בכל השלבים הללו אתם נדרשים לאקטיביות ולמעשים פעילים בגופכם ובלבכם. השלב הראשון הנו העמידה בפני בית הדין; השלב השני (לגברים) הנו ברית המילה, והשלב השלישי הנו טבילה במי המקווה וקבלת המצוות בשנית. בימים בהם בית-המקדש היה בנוי, נדרש המתגייר גם להביא קרבן. על פי המדרש, את כל השלבים הללו חוו כל בני ישראל ביציאת מצרים ובמעמד הר סיני.
הדיון בבית הדין
מומלץ להקדיש זמן מדי יום, בשבועיים-שלושה שלפני הדיון לקריאה ותרגול מעשי של החומרים שלמדתם באולפן. חזרו על עיקרי ההלכות שנלמדו בענייני שבת, כשרות, טהרת המשפחה, הברכות שלפני ואחרי המזון, ברכת 'אשר יצר' ותפילת הבוקר. כמו כן חזרו על עיקרי האמונה שלמדתם. מומלץ להכיר מעט את פרשות השבוע שנקראו בבית הכנסת בשבתות האחרונות וכן להתמצא בתאריך היהודי, בחגים שנחגגו בתקופה האחרונה ובחגים שעומדים להגיע.
הדיון בבית הדין ייסוב גם על עניינים שבלב. לפיכך, מומלץ להקדיש זמן לארגון המחשבות באשר לתהליך שעברתם. נסו להסביר ולהגדיר לעצמכם מה הביא אתכם לעבור את תהליך הגיור, איזה שינוי עשיתם ואתם מתכוונים לעשות בחייכם? מה בלימודי היהדות משך אתכם? עם מה קשה לכם להשלים? במה אתם מאמינים? אילו תקוות יש לכם מהמשך הדרך?
בתום הדיון בבית הדין יבקשו מכם בדרך-כלל הדיינים לבחור לעצמכם שם יהודי-עברי. מומלץ להתכונן לרגע זה מראש ולחשוב באיזה שם תרצו להיקרא. אם כבר יש לכם שם עברי שאימצתם בעבר, אין צורך להחליף את השם ותוכלו לקבל את אותו השם באופן רשמי עם גיורכם. לעתים תישאלו לשמכם העברי רק לאחר המילה או הטבילה.
מי
צריך להגיע?
מומלץ שלא להגיע אל בית הדין לבדכם. בן/בת משפחה או חבר/ה קרובים תמיד יהיו לעזר
ולתמיכה בזמן ההמתנה לדיון ולתוצאות ההחלטה. בנוסף, מומלץ כי תביאו עמכם אנשים
דתיים או מסורתיים אשר ליוו אתכם במהלך הלימודים, ואשר יכולים להעיד בפני הדיינים
על התהליך שעברתם. מלווים/עדים שכאלה יכולים להיות בני 'משפחה מאמצת' דתייה אצלה
הייתם מדי פעם, רב או חברים בבית כנסת בו התפללתם, מורה שלימד אתכם באולפן ואף
חברים, שכנים או קרובי משפחה דתיים. בני זוג להם אתם נשואים או עתידים להינשא
מחויבים להגיע, גם אם הינם יהודים.
איך להתלבש?
שאלת הלבוש הצנוע הנה אחת
השאלות אשר יעלו בדיון בבית הדין. מטבע הדברים, הדיינים יסתכלו גם על האופן בו אתם
לבושים בבית הדין ויסיקו מכך מסקנות על אורח חייכם. הקפידו לבוא בלבוש צנוע, מכובד
ומְכָבֵד.
לאן להגיע?
הדיון בבית הדין נערך
בדרך-כלל בסמוך למזכירות בה פתחתם את תיק הגיור. דיונים נערכים בירושלים, בתל-אביב,
בחיפה, בקרית שמונה ובמרכז שפירא. בסוף החוברת תמצאו הוראות הגעה מדויקות.
מה להביא?
תעודת זהות כולל ספח מעודכן
מכתבי המלצה מכל גורם היכול לתאר בחיוב את התהליך שעברתם במהלך תקופת הלימודים
והגיור. ללא מכתב מן המשפחה המאמצת, לא ניתן להשלים את התהליך. גם אם המשפחה מתלווה
אליכם לדיון - רצוי להביא מכתב גם לתיק הגיור. מומלץ להביא המלצות נוספות, מרב בית
הכנסת בו אתם מתפללים או משכנים וקרובי משפחה דתיים עמם אתם בקשר.
הדיון בבית הדין
בכניסתכם
לאולם הדיונים תראו לפניכם שלושה גברים דתיים, היושבים כדיינים בדין. תפקיד הדיינים
אינו תפקיד בעל אופי שיפוטי קלאסי, כמי שצריך להכריע בין ניצים או לפרש חוקים, אלא
הם משמשים כנציגות מהימנה של הציבור היהודי. היושב במרכז הוא בדרך-כלל הדיין הבכיר,
'אב בית הדין' והוא שינחה את מרבית הדיון. לצד הדיינים, ינכח באולם גם שליח בית
הדין עמו נפגשתם ו/או מורה האולפן בו למדתם והוא שיציג את עניינכם בפני בית הדין.
הדיונים נערכים במתכונת של שיחה בלתי-אמצעית ולא של בחינה, והאווירה בהם היא ברוב
המקרים נעימה, מזמינה ומעודדת.
לפני שנכנסתם לחדר, עיינו הדיינים במסמכים שבתיק הגיור שלכם וביקשו את המלצתו של
שליח בית הדין או המורה היושב לצדם. בתיק הגיור צריכים להופיע הטפסים שמלאתם בפתיחת
התיק, אישורי תשלום האגרה, צילום תעודת הזהות, תמצית הרישום (לא הכרחי), קורות
החיים שכתבתם, תיעוד שיחותיכם עם שליח בית הדין, המלצות מורה האולפן והמשפחה המאמצת
וכל המלצה אחרת שמסרתם. כעת יבקשו הדיינים לראות את תעודת הזהות ומסמכים או המלצות
נוספות שאתם מבקשים למסור (כגון, מכתב מעודכן מן המשפחה המאמצת), ואז יתחילו את
הראיון עמכם. אם יש לכם בן זוג או ילדים שעברו את התהליך יחד אתכם, הם יוזמנו אל
הדיון עמכם או מיד לאחריכם ויישאלו גם הם שאלות שונות. אם לא נוח לכם לשוחח בעברית,
תוכלו להתראיין בשפתכם, כל עוד ישנו שליח בית-דין או מורה אולפן היכול לשמש
כמתורגמן.
שאלות הדיינים
במהלך הדיון או הראיון, שיארך בין חצי שעה לשעה, ישאלו הדיינים שאלות הנוגעות לתהליך שעברתם במשך השנה שחלפה, על מחשבותיכם, השקפותיכם ואורח חייכם. קטינים/ות ונערים/ות נשאלים בהתאם לגילם. כאשר המתגייר הוא תינוק, ההורים הם שנשאלים על הבית היהודי בו יחיה התינוק ועל החינוך שיקבל.
בית הדין ישאל שאלות בחמישה מישורים שונים, שלא על-פי סדר אחיד:
· מוטיבציה לגיור:
בית הדין יתעניין בעברכם ובסיבה שהביאה אתכם לתהליך הגיור. חלק מכם פנה לגיור בשל משיכה אל המסורת היהודית, חגיה ומצוותיה. אחרים ביקשו לחזור לשורשים של משפחה יהודית; ויש מביניכם שבחרו בגיור בשל בן זוג יהודי או מסיבות של זהות חברתית.
· ידע מסורתי והלכתי:
בית הדין יבקש לבחון את כנותכם ורצינותכם ביחס לגיור, וישוחח עמכם על ידיעותיכם בנושאים יהודיים, בהתבסס על לימודיכם. בית הדין אינו מצפה כי תדעו הכל ואין צורך להילחץ אם דבר-מה נשכח תחת הלחץ. גם אם הדיינים יוסיפו על דבריכם או יתקנו אתכם, אין בכך כדי לפגוע ברושם שאתם יוצרים או למנוע את גיורכם. בית הדין מבקש להתרשם כי רכשתם ידע יהודי משמעותי, והדיינים ישמחו לסייע ולכוון אתכם אל התשובות.
השאלות הנשאלות נוגעות למספר נושאים מרכזיים. מובן שאף מועמד לא יישאל בכל הנושאים, אלא במדגם מקרי:
(1) שבת
שאלות הנוגעות לאיסורי השבת ולמצוותיה המיוחדות, לתפילותיה ולחוויותיה. לדוגמא, איך אוכלים אוכל חם בשבת? האם מותר לצאת לטיול בשבת? לקחת צידה לדרך? מהו מוקצה? כמה פעמים עושים קידוש? איך מכינים תה בשבת? האם מותר להתאפר? מה מברכים על הנרות? כמה מלאכות אסורות? מהי פרשת השבוע?
(2) חגים ומועדים
שאלות הנוגעות לחגים, למהותם, לאירועים ההיסטוריים שבמרכזם ולהלכותיהם. בדרך-כלל יתמקד בית הדין בחגים שנחגגו לאחרונה או שצפויים בקרוב. לדוגמא, כמה ימים חל ראש השנה? מהו תאריך חג הפסח? כמה נרות מדליקים בחנוכה? מהו ט"ו בשבט? כמה צומות יש? לזכר מה? מהו ראש חודש? מיהם גיבורי מגילת אסתר? מה התאריך העברי היום?
(3) כשרות
שאלות הנוגעות להכשרת מאכלים, להפרדה בין בשר לחלב ולהשגחת כשרות. לדוגמא, איך מכשירים עוף? דג? כבד? חסה? איך בודקים אם אפשר לאכול במסעדה? כמה זמן מחכים בין המבורגר לגבינה? בין שוקו לעוף? מה דין כלי חדש?
(4) תפילות וברכות
שאלות הנוגעות לתפילות ימות החול והשבת ולברכות הנהנין והמזון. לדוגמא, מה עושים דבר ראשון בבוקר? מהן ברכות השחר? מה מברכים לפני אכילת תפוח? יין? חלות? אורז? מה מברכים אחרי אכילת שוקולד? לחם? עוגה? שבעת המינים? מה אומרים בעליה לתורה? מה יש בתוך מזוזה?
(5) תנ"ך
שאלות הנוגעות לפרשיות ודמויות מרכזיות במקרא, לדוגמא, מיהם שלושת האבות? מי הייתה רחל? איפה גדל משה? מתי נברא האדם? בן כמה העולם? מה ניתן בהר סיני? אילו נביאים היו לישראל? מי היו מלכי ישראל?
(6) היסטוריה יהודית
שאלות הנוגעות לאירועים היסטוריים חשובים, לדוגמא, מתי חרב בית המקדש הראשון? השני? לאן גלו ישראל? מי היה הרמב"ם? מתי קמה המדינה? מהו קיבוץ גלויות?
(7) ערכים ומצוות
שאלות הנוגעות לערכים, לדוגמא, איך יש להתנהג לעני? לגר? אילו מצוות בין אדם לחברו תוכלו למנות? מהי המצווה החשובה ביותר? (אין תשובה אחת נכונה) איזו מצווה חביבה עליכם? כמה מצוות יש? איך צריך להתלבש? מהם הדינים של אשה נשואה?
השקפת עולם אמונית:
בית הדין יבקש לברר גם שאלות שבלב, על אמונתכם והשקפותיכם. כך למשל ישאלו הדיינים שאלות על מציאות האל וקדמותו (האם אתם מאמינים באל? איפה הוא? איך אתם יודעים שהוא קיים? הוא עונה לתפילותיכם? בן כמה הוא?), על ייחוד האל (מה ההבדל בין האמונה היהודית והנוצרית? האם לישו יש כוחות? האם לנוצרים הוא יכול לעזור?), על אי-הגשמתו (מה צורת האל? איך ייתכן שהוא חסר צורה? איך משה ראה אותו?), על שכר ועונש (איך קורים דברים רעים לאנשים טובים?), על עולם הבא, משיח, גאולה, השגחה פרטית ועוד. אל חשש! אינכם מתבקשים להיות בקיאים לצורך תשובותיכם בכל המחשבה היהודית של הדורות. הדיינים אינם מבקשים אלא להתרשם מאמונתכם ומהשקפותיכם, בעיקר במקרים בהם הייתם בעבר בני דת אחרת.
אימוץ אורח חיים מסורתי:
בית הדין מבקש לראות כי הידע היהודי שלכם הוא ידע 'חי', הנובע מקיום אורח חיים מסורתי, ואינו רק ידע תיאורטי המגיע מכיתת הלימוד או מספרים. לאנשים מנוסים כמו הדיינים, זוהי אבחנה קלה מאד הבולטת כבר לאחר שיחה קצרה. אל דאגה! אין ציפייה כי תכירו את החיים היהודיים מעבר למה שמאפשרת חווית הלימוד בשנה החולפת. כך למשל תישאלו שאלות מחיי היום-יום (לדוגמא, בכמה סיבובים כורכים את רצועת התפילין על היד? איך מתנהלת תפילת שבת בבוקר? מתי בתפילה משתחווים או צועדים? מתי נכנסת שבת? איך אתם מחממים אוכל בשבת ובחג?) וכן תתבקשו לומר בעל-פה קטעי תפילה וברכה שאמורים להיות שגורים על פי מי שאכן אומרם. כך למשל מקובל בבית הדין לבקש לשמוע קטעים מברכת המזון, מן הברכות שלפני האוכל, מתפילת 'שמע ישראל' ומברכת 'אשר יצר את האדם בחכמה'.
יכולת סביבתית לקיים אורח חיים יהודי:
בית הדין יבקש לברר יכולת
לקיים אורח חיים יהודי ולפיכך ישאל שאלות על השכונה בה אתם חיים, על בית הכנסת
באזור, על הוריכם (איך תגידו לאמא שאינכם יכולים לאכול מבישוליה? אם אחותך תתחתן
בכנסיה, האם תלך?), על האנשים החולקים עמכם דירה ומטבח, על המשפחה המאמצת, ואם יש
לכם ילדים - על החינוך היהודי שאתם יכולים להעניק להם. אם יש לכם בן זוג שעבר עמכם
את התהליך - יישאל גם הוא שאלות הקשורות בידע הלכתי, בהשקפת עולם אמונית ובאימוץ
אורח חיים מסורתי, וכל זאת על מנת לוודא שגם הוא מוכן לקבל על עצמו שינויים באורח
חייו ובכך לא ימנע מכם המתגיירים את היכולת הנסיבתית לקיים חיים יהודיים.
לאחר שיחושו הדיינים כי קיבלו מידע מספק על ידיעותיכם וכוונותיכם, יבקשו מכם לצאת
וידונו ביניהם על התרשמותם. אם הבאתם עמכם מלווים שונים או משפחה מאמצת, יזמינו
אותם הדיינים להיכנס בלעדיכם ולמסור את התרשמותם. לעתים יבקשו הדיינים לשוחח
טלפונית עם אחד ממוריכם או מלוויכם שאינו נוכח. לאחר התייעצות קצרה ביניהם יקראו
לכם הדיינים להיכנס. בדרך-כלל לא תמתינו יותר מדקות ספורות עד לקבלת התשובה.
בית הדין יבקש מכם לבחור
לעצמכם שם יהודי, אותו יכתוב בטופס ההפניה אל הברית והטבילה. אם לא בחרתם לעצמכם שם
מראש, יציעו לכם הדיינים שמות שונים. אם אתם מבקשים לעכב את ההחלטה על השם עד
הטבילה, בקשו זאת מן הדיינים.
הדיינים יחתמו על טופס אישור הגיור בבית-הדין והשליח ייתן לכם טופס הפניה אל ברית
המילה או 'הטפת דם ברית' (לגברים, לפי הנדרש) ואל הטבילה, בצירוף הנחיות והסברים.