תולדות חייו ופועלו של הרמב"ם

הרמב"ם נולד בשנת 1135 בקורדובה שבספרד . הרמב"ם בא ממשפחה מיוחסת - אביו היה דיין הקהילה.
בשנת 1148 נאלצה משפחתו של הרמב"ם לעזוב את קורדובה בעקבות כבושה ע"י האלמוחדים.
במשך 9 שנים נאלצה המשפחה לנדוד עד שהתיישבה בפאס שבמרוקו, אך גם שם לא מצאו מנוח ולכן נאלצו לנדוד שוב  הפעם נדדו לישראל, אך בע קבות המצב שבה הייתה הארץ נתונה לא הצליחו להתיישב בה ולכן נאלצו לנדוד שוב למצרים.

השכלתו של הרמב"ם
את ראשית השכלתו רכש הרמב"ם מאביו ומרבי יוסף אבן מיגאש. בפאס הגביר את בקיאותו בכל מקצועות התורה ואף רכש לעצמו השכלה כללית נוספת מתוך ספרי המדע והפילוסופיה הערבים. הוא גם חקר את האסטרונומיה והפילוסופיה

 מכיוון שהתנגד הרמב"ם לשיטות הרפואה שהיו נהוגות בתקופה זו של הקמיעות וכד. . . הרמב"ם אף למד רפואה דבר שתרם לו רבות בהמשך.

בתחילה, היה אחיו ממונה על ניהול עסקיו ואילו הוא הקדיש את כל זמנו לעבודתו הספרותית ולצורכי ציבור, כמנהיג יהדות קהיר,

כעבור מספר שנים נפטר אחיו באחד ממסעותיו ע"י טביעה ולכן נאלץ הרמב"ם לעבוד למחייתו ולמחיית משפחתו, כיוון שלא רצה להתפרנס מלימוד התורה החליט להתפרנס מרפואה. לאחר שפורסם שמו, נתמנה בשנת 1185 לרופא בחצר המלכות במצריים וכעבור זמן מה נתמנה אף לנגיד על יהודי מצרים משרה שעברה מאוחר יותר לבניו. יש שאומרים שאחיו של הרמב"ם היה רבי דויד. למרות עבודתו כרופא המשיך הרמב"ם להתעסק בפעילויות הלכתיות וספרותיות. מקהילות יהודים ברחבי העולם היו פונים אליו בשאלות בענייני הלכה ובבעיות שעמדו אז על הפרק, במסגרת פעילותו ההלכתית חיבר הרמב"ם ספרים רבים כגון : 

  ספר המאור

נקרא גם "הפירוש למשנה. כתוב בערבית ,ספר זה הוא בעצם פירוש של המשנה ע"י הגמרא בספר יש ביאור למשנה בכללותה בקצרה ודיון בעניינים החשובים שבה. הספר אף מכריע ביןהדעות החלוקות במשנה

"חכמת הנפש והפילוסופיה" -

ספר ציטוטי הרמב"ם שנכתב לאחר מותו

משנה תורה

נקרא גם "היד החזקה"  כתוב בעברית.ספר זה מקיף את התורה שבע"פ כולה . בספר קיבץ הרמב"ם את כל הדינים וההלכות הכלולים בתורה שבע"פ וחילקם לפי עניינים ל- י"ד חטיבות, מכאן השם הי"ד החזקה תוך כדי דיון בענייני הלכה מראה הרמב"ם בספר זה את ידיעותיו הנרחבות והמעמיקות בפילוסופיה, במדעי הטבע, ברפואה ובאסטרונומיה.

בשל העובדה שלא הביא את המקורות להלכותיו ופסקי הלכתו, אשר היו שנויים במחלוקות אצל קודמיו, מתחו עליו ביקורות רבים מגדולי דורו. מטרתו של הרמבם בספר הייתה,": "שתהא תורה שבע"פ כולה סדורה בפי הכל בלא קושיא, ושיהיה אדם קורא בתורה שבכתב תחילה,  כדבריו ואח"כ קורא בספר זה, ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרוא ספר אחר ביניהם.

בהסבריו בספר, נימק הרמב"ם את טעמי ההלכות באופן הגיוני וביטל את כל הנימוקים הנובעים מאמונות טפלות למרות שבחלקן היו נתונות מהתלמוד.

את חבור ספר זה סיים הרמב"ם בשנת 1177. בחלק הראשון של הספר, הקרוי "ספר המדע", הציע הרמב"ם לבסס את העקרונות הדתיים של היהדות באמצעות שיטה פילוסופית הגיונית שאיפה זו  לגשר בין היהדות המסורתית לבין הפילוסופים, הנחתה אותו גם בכתיבת ספרו הגדול השני -

מורה נבוכים
שלא כספרים אחרים, ספר זה יועד ליחידים, אשר עסקו גם בתורת ישראל וגם בפילוסופיה היוונית ספר זה ממצה את דעותיו של הרמב"ם בדבר תכלית קיומו של האדם בעולם וקובע כי רק אלה המגיעים לשלמות שכלית זוכים להשגחה אלוהית ולהשארות הנפש.
השקפתו של הרמב"ם בדבר עליונות השכל הייתה מהפכנית בין היהודים וכך גם דעתו בדבר תפקידה של הדת לתקן את החברה לפי הדרוש לצרכיו של האדם השלם.בספר ניסה הרמב"ם לפרש את הדת היהודית לפי קטגוריות המחשבה של אריסטו ושל המגמות האריסטוטליות של הפילוסופים הערבים בימי הבינים ואמנם, כאשר תורגם ה"מורה נבוכים" מערבית לעברית, ע"י שמואל אבן תבון, החל פולמוס סוער ביהדות שנמשך למעלה ממאה שנה . ספר זה תורגם אף ללטינית,בראשית המאה  ה – 13  והשפיע רבות על הוגי דעות נוצרים ועל פילוסופים מוסלמים. כמו כן כתב גם ספרים בתחום הרפואה כגון: " ספר המצוות", "אגרת קדוש לה'", "ספר העיבור", "מלות ההגיון " ועוד. . . חידוש של הרמב"ם היה בכך  שהפך את הגמרא להלכות כתובות כדי  "שתהא תורה שבע"פ כולה סדורה בפי הכל בלא קושיא, ושיהיה אדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואח"כ קורא הספר זה, ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרוא ספר אחר ביניהם.
עצם כתיבתו של הרמב"ם את התורה שבע"פ כהלכות הביא למתנגדים רבים .הם טענו שהספר הוא יצירת הלכה מופשטת, המנותקת ממקורותיה -  התלמוד

המתנגדים התנגדו גם לסמכות הבלעדית בפירוש ובפסיקה שנטל הרמב"ם לעצמו. מתנגדים קמו גם נגד השקפותיו בעניין תחיית המתים ההתנגדות למורה נבוכים הייתה חריפה בהרבה - בעיקר בשל השוואתו  לפלוסופיות אריסטו במקומות מסוימים הוחרם הספר ואף נשרף.

 אך למרות ההתנגדויות, היו ספריו (בעיקר בהלכה) נפוצים בכל תפוצות ישראל :ספר ה"שולחן ערוך", מאבני יסוד ההלכה, מושתת ע"פ פסיקתו של הרמב"ם.

ר' משה בן מימון נפטר במצרים בשנת  1204 . לפני מותו ציווה הרמב"ם לבנו: "אל נא תקברני במצרים" (כדרך שציווה יעקב ליוסף בנו) , ואכן, ארונו הועלה לעיר טבריה, ושם נקבר ובה עומד ציון שמצביעים עליו כעל מקום קבורתו.

פילוספיות אריסטו - הרמב"ם

בכתיבת ספריו, הרצאותיו ובנאומיו הסתמך הרמב"ם על דעותיו של הפילוסוף היווני: אריסטו.  כמו אריסטו, סבר הרמב"ם, "כי ייעודו הנעלה ביותר של האדם הוא מימוש יכולתו השכלית". עבודת האל פרושה השגת מושג האל באמצעות חקירה פילוסופית. וזהו גם עיקר מהותה של הרפואה. שהרי הנביאים לא היו לדעת הרמב"ם, אלא פילוסופים ואולם כדי להגיע לשלמות שכלית יש לחתור תחילה לשלמות מוסרית, היות שאדם בלתי מוסרי אינו יכול להיות חכם, נביא, דיין או רב .