על ט"ו בשבט
נהוג לקיים בו מנהג נטיעת עצים ולאכול פירות יבשים.
ציון יום זה מופיע לראשונה במשנה כאחד מארבעה תאריכים הקובעים מתי מתחילה הספירה של שנה חדשה: "ארבעה ראשי שנים הם:
- באחד בניסן – ראש השנה למלכים ולרגלים
- באחד באלול – ראש השנה למעשר בהמה
- באחד בתשרי – ראש השנה לשנים לשמיטין וליובלות, לנטיעה ולירקות
- באחד בשבט – ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי . בית הלל אומרים בחמישה עשר בו". (מסכת ראש השנה א, א).
כמו במרבית המקרים בתקופה הזאת התקבלה ההנחה ש"הלכה כבית הלל", והתאריך נקבע לחמישה עשר.
בתרבות החקלאית של תקופת המשנה שימש מועד ט"ו בשבט כנקודת ציון להתקרבות סוף החורף ותחילת האביב. בתקופה זו מלבלבים רוב העצים בארץ ישראל ופירותיהם מתחילים להבשיל.
במקור היה ט"ו בשבט תאריך בעל חשיבות כלכלית בלבד. בתקופה שבה סבבו חייהם של יושבי הארץ סביב עבודת האדמה, נהוג היה שמדי שנה בשנה הפרישו עובדי האדמה מעשר (חלק) מתנובת האדמה (הכוללת גם את פירות האילן) לכוהנים, ללוויים ולעניים. כמו שנצטוו: "עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא בשדה שנה בשנה" (דברים יד, כב). ט"ו בשבט היה היום שהבדיל בין שנה לשנה לצורך חישוב המעשר.
ט"ו בשבט הפך ליום חג אולי עוד בימי המשנה, ויש גורסים שתאריך תחילתו הוא מאוחר יותר, בסביבות המאה ה-16.
להשתרשותו של מנהג החג תרמו מקובלי צפת שהיו עורכים סדר ט"ו בשבט משופע בפירות הארץ ויינותיה. במהלך הסדר היו נאמרים קטעים מהמקורות בהם נזכרים פירות הארץ ותפילות לשלום האילנות.
בקרב יהודי הגולה לא היה ליום ט"ו בשבט משמעות והם הפכו אותו ליום של געגועים. מנהג אכילת פירות יבשים ביום זה בגולה מקורו כנראה בעובדה שפירות טריים לא היו תמיד בנמצא בחורף הקשה בגולה. לכן היו אוכלים פירות יבשים שמקורם בארץ ישראל.
בספרו "היד החזקה" אומר הרמב"ם : "אין תורמים בפירות שנה זו על פירות שנה שעברה ולא מפירות שנה שעברה על פירות שנה זו, וט"ו בשבט ראש השנה למעשרות האילן". יום זה הוא אפוא תאריך שקובע את מניין שנות פירות האילן, ומכאן חשיבותו ההלכתית בהלכות עורלה , נטע, רבעי, תרומות ומעשרות וכלל המצוות התלויות בארץ. אף שנקרא ראש השנה, אין ביום זה איסור מלאכה, אף לא שמחה ולא תפילה. עם זאת אין אומרים תחנון בשחרית ובמנחה שלפניו ואין עושים בו הספד למת.
בשנת 1890 התקיימו לראשונה נטיעות לכבוד החג בזכרון יעקב (ביוזמתו של החוקר וההיסטוריון זאב יעבץ), וב-1908 קבעה הסתדרות המורים את ט"ו בשבט כחג נטיעות . בשנים האחרונות הפכה החברה להגנת הטבע את השבוע בו חל ט"ו בשבט לשבוע שמירת הטבע ואיכות הסביבה. כן מוסברת בשבוע זה החשיבות שיש לשמירה על פרחי הבר.
ט"ו בשבט הוא גם יום הולדתה של הכנסת . בתאריך זה (ט"ו בשבט תש"ט; 14 בפברואר 1949) קיימה הכנסת, בשמה אז "האספה המכוננת", את ישיבתה הראשונה.