מנהגי החג

 
במהלך ט"ו בשבט אנו:

מרבים באכילת פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל (וגם פירות מיובאים), ובפרט פירות יבשים ואגוזים למיניהם.

נהוג לאכול משבעת המינים שבהם נתברכה ארץ ישראל המפורטים בפסוק הבא:
"ארץ חיטה ושעורה, גפן ותאנה ורימון, ארץ זית ותמר ודבש" (דברים ח', 8).

בט"ו בשבט מקובל לאכול "פרי חדש" (פרי העונה שעדיין לא טעמתם ממנו בעונה הנוכחית), ולומר את הברכה הבאה: "ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".

בהלכה ניתנו ליום זה סממנים מעטים של חג: בתפילה אין אומרים תחנון, ורבנו גרשום מאור הגולה פסק שאסור להתענות בו.

עורכים את סדר ט"ו בשבט

עוסקים בנטיעות.

עוסקים במצוות התלויות בארץ.

 

 

 

 
על מנהגי ט"ו בשבט ע"פ חב"ד

אכילת פירות:
א. נוהגים לאכול מיני פירות ובעיקר פירות כאלה שארץ ישראל השתבחה בהם (שבעת המינים): ענבים, תאנים, רימונים, זיתים ותמרים. כמו כן נהוג לאכול במיוחד חרובים.
 לפני שאוכלים פרי הצומח על העץ יש לברך "בָּרוּך אַתָה אַדוֹנָ-י אֶלוֹ-הֵנוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פּרִי הָעֵץ". אם אוכלים כמות העולה על 28 גרם יש לברך ברכה אחרונה: "בָּרוּך אַתָּה אַדוֹנָ-י אֶלוֹ-הֵנוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא נֶפַשוֹת רַבּוֹת וֶחֶסְרוֹנָן עַל כֹּל מַה שֶבָּרָאתָ לְהַחֲיוֹת בָהֶם נֶפֶש כֹּל חָי בָּרוּך חֵי הָעוֹלָמִים", או - במקרה שאוכלים משבעת המינים - "בָּרוּך אַתָּה אַדוֹנָ-י אֶלוֹ-הֵנוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם עַל הָעֵץ וְעַל פְרִי הָעֵץ ועַל תְּנוּבַת הַשָדֶה וְעַל אֶרֶץ חֶמדָה טּוֹבָה וּרְחָבָה שֶרָצִיתָ וֶהִנְחַלְתָּ לַאַבוֹתֵינוּ לֶאֶכוֹל מִפִּרְיָה וְלִשְבּוֹע מִטּוּבָהּ רַחֶם נָא אַדוֹ-נָי אִלוֹקֵינוּ עַל ישְרָאֵל עַמֶךָ וֶעַל יְרוּשָלַיִם עִירֶךָ וְעַל צִיוֹן מִשְכַּן כֶּבוֹדֶךָ וְעַל מִזְבְּחֶךָ וְעַל הֵיכָלֶךָ וּבְנֵה יְרוּשָלַיִם עִיר הַקוֹדֶש בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְהַעַלֵנוּ לֶתּוֹכָהּ וְשַמְּחֵנוּ בָהּ וּנְבָרֶכְךָ בִקְדֻשָּה וּבְטָהֳרָה (השנה ט"ו בשבט חל בשבת מוסיפים: וּרְצֵה וֶהַחֲלִיצֵנוּ בְּיוֹם הַשַּבָּת הַזֶּה) כִּי אַתָּה אַדוֹ-נָי טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל וְנוֹדֶה לֶךָ עַל הָאָרֶץ וֶעַל הַפֵּרוֹת בָּרוּך אַתָּה אַדוֹ-נָי עַל הָאָרֶץ וֶעַל הַפֵרוֹת".

אם אוכלים פרות בסעודה שמברכים אחריה ברכת המזון (סעודה שאכלנו בה לחם), אין צורך לברך ברכה אחרונה על הפרי מכיון שנפטרים בברכת המזון. אולם לא נפטרים מברכה קודם האכילה.

באם אוכלים פרי חדש, (יש המהדרים לאכול פרי חדש בט"ו בשבט) בפעם הראשונה בעונה, יש לברך ברכת "בָּרוּך אַתָּה אַדוֹנָ-י אֶלוֹ-הֵנוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶהֶחֱיָנוּ וְקִיְמָנוּ וְהִגִּעָנוּ לִזְמַן הַזֶה", אחרי ברכת "בורא פרי העץ".

ב. לעורר את הילדים אודות קיום מנהג אכילת מיני פירות כולל גם - להסביר להם (בסגנון המובן להם) את התוכן של "ראש השנה לאילן" צמיחה וגידול בכל עניני יהדות, תורה ומצוותי’, להיות אילנות עושי פירות טובים.


להחליט ב"ראש השנה":
א. ראש השנה לאילן הוא זמן מסוגל ביותר לקבלת החלטות טובות (ולהתחיל לקיימם מיד) לכל השנה כולה להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בכל עניני התורה בנוגע לעצמו ובנוגע לפעולה על הזולת.

ב. מ"ראש השנה לאילן" - צריך כל אחד ואחת מישראל להוסיף באופן מחודש בכל העניינים השייכים ל"האדם עץ השדה" 1) עבודה רוחנית באופן של תענוג, שהוא מוסיף בעבודתו יותר מכפי המוכרח, ועד באופן של תענוג, 2) עבודה באופן של צמיחה של נטיעת אילן שמיתוסף לא רק בריבוי הכמות, אלא גם באיכות, ועד לאיכות חדשה.

ג. עניין עיקרי בנוגע לצמיחה - שבזה נכללת גם הפעולה על הזולת (מתחיל מבני ביתו והנמצאים בסביבתו), על ידי זה שנעשה "עץ פרי עושה פרי למינו אשר זרעו בו" שממנו יצמח עוד אילן ועד שיצמחו הרבה אילנות.

ד. יש בכל אחד ואחת מישראל את כל הפרטים של "ארץ חטה ושעורה וגפן תאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש", שבעת המינים - ברוחניות, וב"ראש השנה לאילן" צריך להיות חידוש והוספה ולהתחזק בכל עניני העבודה הקשורים לשבעת המינים.


התוועדות:
א. יש לערוך התוועדויות (מסיבות - "PARTIES") בכל מקום ומקום בחמשה עשר בשבט בהמשך להתועדויות יו"ד שבט יום ההילולא של הרבי הריי"ץ ויום קבלת נשיאות חב"ד ע"י הרבי מלך המשיח שליט"א.

ב. כדי שתהיה ההתוועדות ב"רוב עם" הכי אפשרי - יש לבחור את הזמן הכי מתאים בכל מקום ומקום לפי ענינו: לאחרי תפילת מנחה בערב חמשה עשר בשבט, או בחמשה עשר בשבט עצמו, או בימים שלאחריו, עד ליום השבת.

ג. בהתוועדויות אלו לעורר התשוקה והגעגועים ועד לרגש השמחה בגלל הידיעה שתיכף ומיד באה הגאולה ונכנסים לארץ ישראל, לאכול מפריה ולשבוע מטובה, ולקיים כל המצוות התלויות בה בתכלית השלמות. כל המסיבות צריכת להיות נוסף לאלו שכל אחד עושה בביתו הפרטי, באווירה ביתית.

ד. הזדמנויות אלו ידברו וילמדו דברי תורה ובפרט בהתאם לדברי חז"ל שה"אדם עץ השדה" מדובר על תלמיד חכם, ושבעת המינים שבהן נשתבחו ארץ ישראל נמשלים בחז"ל לתורה.

ה. ולהוסיף קבלת החלטות טובות בכל עניני תורה ומצוות, ובכלל - שאצל כל אחד יראו בגלוי כמו שהוא "האדם עץ השדה", עץ שצומח וגדל בכל הענינים של תורה ויהדות, ואילן עושה פרי - "מאי פירי מצוות", פירותיהם של צדיקים מעשים טובים".