שער החורף - עולם היצירה
עורך
הסדר כוס שנייה:
נמזוג כוס שנייה של יין מיעוטה אדום ורובה לבן.
ליין הלבן הוספנו מעט אודם. כבר בחורף הקר ובטבע הרדום מתגלים סימנים קטנים להתעוררות, ללבלוב העצים ולפריחה. מחזור חיים חדש מתחיל בטבע.
הכוס השנייה מוקדשת לעצי ארץ-ישראל, לאילנות הפרי ולאילנות הסרק, לחורש הטבעי ולחורש הנטוע.
אחד
המסובים:יין זה שאנו שותים מסמל את פירות עולם היצירה - פירות הדורשים פחות הגנה חיצונית אך דורשים יכולת ליצירה ממשית שהרי עולם היצירה חייב ליצור חיים חדשים.
עורך
הסדר
כסמל לדרגת עולם היצירה נאכל מן הפירות שבתוכם גרעיני זרע -
גרעינים יוצרי חיים.
זית
עורך
הסדר נטעם מפריו הכבוש של עץ הזית.
אחד
המסובים:למה נמשלו ישראל לזית?
זית אין עליו נושרים לא בימות החמה ולא בימות הגשמים, אף ישראל אין להם בטילה עולמית, לא בעולם-הזה ולא בעולם-הבא.
(שמות רבה לו)
"ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה.."
(בראשית ח, יא)
עורך
הסדר ענף עץ הזית נהפך לסמל השלום. עם ישראל שואף לשלום אמת
כפי שבא לידי ביטוי בשיר שכתבה שלומית בת השלוש עשרה.
אחד
המסובים:מה אבקש ממך אלוקים?
עורך
הסדר למה נמשלו ישראל לתמר?
אחד
המסובים:מה תמרה זו אין בה פסולת אלא: תמרים לאכילה, לולבין להילול, חריות (כפות) לסיכוך, סיבים לחבלים, סנסינים לכברה, שפעת קורות לקרות בהן הבית. כך הם ישראל אין בהם פסולת. אלא מהם בעלי מקרא, מהם בעלי משנה, מהם בעלי אגדה, מהם בעלי מצוות, מהם בעלי צדקות.
(בראשית רבה מא, א)
בסעודת פירות ארץ-ישראל בחמישה עשר בשבט, ביקש רבי מנחם מנדל מקוצק מתלמידו רבי יצחק מאיר לדרוש מענייני דיומא.
פתח רבי יצחק מאיר בפלפול בסוגיית הגמרא על ראש השנה לאילן, שאל ותירץ, היקשה ופירק.
אמר לו רבי מנדל: לו היינו בארץ ישראל די היה לנו לצאת לשדות ולהתבונן באילנות כדי להבין מהו ראש-השנה לאילן, פשוטו כמשמעו, ולא בדרך הפלפול!
(ילקוט החכמה)
עורך
הסדר נטעם תמרים לחים ויבשים
אחד
המסובים:צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה
(תהלים צב, יג)
עורך
הסדר ארבעה בנים
כנגד ארבעה בנים דיברה תורה.
חכם מהו אומר: מה העדות והחוקים והמשפטים אשר צווה ה'
אלוקינו בט"ו בשבט?
אף אתה אמור לו: זרעו וקצרו ונטעו כרמים ואכלו את פריים.
רשע מהו אומר: מה עבודת הנטיעה הזאת לכם?
אף אתה אמור לו: מתחילת ברייתו של עולם לא נתעסק
הקדוש-ברוך-הוא אלא במטע תחילה.
תם מהו אומר: מהו סדר זה שאתם חוגגים הערב?
ואמרת אליו: סדר זה קבעו אבותינו המקובלים בצפת לפני
ארבע-מאות שנה והריהו כתוב לפרטיו בספר "פרי עץ הדר".
ושאינו יודע לשאול: את פתח לו והיגדת לבנך ביום ההוא "וכי
תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל" ועוד נאמר "כי כימי העץ
ימי עמי".
(נגה הראובני)