ט"ו בשבט


ט"ו בשבט שורשים ומסורת

בשבחם של אילנות ויאמר אלוהים: תדשא הארץ עשב מזריע זרע עץ פרי עושה פרי למינו" .אשר זרעו בו על הארץ :ויהי כן ותוצא הארץ עשב מזריע זרע למינהו ועץ עושה פרי אשר זרעו בו "למינהו, וירא אלוהים כי טוב 11-12 'בראשית א איסור השחתת פרי לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרות ...כי האדם עץ השדה 'דברים כ אמר רב יהודה: מי שיוצא בימי ניסן ורואה אילנות שמלבלבים אומר: ברוך שלא חיסר" "בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובים, להתנאות בהם בני אדם ברכות מ"ג, ע"ב מעשה באדם שהיה הולך במדבר והיה רעב ועייף וצמא ומצא אילן שפירותיו מתוקים וצלו נאה ואמת המים עוברת תחתיו. אכל מפירותיו ושתה ממימיו וישב בצלו. וכשביקש לילך אמר: אילן, אילן במה אברכך? אם אומר לך, שיהו פרותיך מתוקים, - הרי פרותיך מתוקים! שיהא צלך נאה, - הרי צלך נאה! שתהה אמת המים עוברת תחתיך, - הרי אמת המים עוברת תחתיך! אלא: יהי רצון, שכל נטיעות שנוטעים ממך יהיו !כמותך בבלי תענית, ה, ע"ב :אותה שעה נטלו הקב"ה לאדם הראשון והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו :ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הם .וכל מה שבראתי בשבילך בראתי .תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך קהלת רבה ז', כ"ח בשעה שכורתין את עץ האילן שעושה פרי, קולו הולך מסוף העולם" "ועד סופו ואין הקול נשמע פרקי דרבי אליעזר ל"ד ארץ אשר לה בעזך נהלתנו ארץ אשר לה בעזך נהלתנו מתנה טובה הנחלתנו ארץ חטה ושעורה, ארץ גפן ארץ תאנה לבכור תאנה ארץ רימון לפלח הרמון ארץ זית להודם כזית ארץ זבת חלב ודבש לתחת לשונם חלב ודבש 5-מפיוטי ייני משורר א"י - המאה ה .אסור לקצץ אילן פירות דרך השחתה .וכל הקוצצו עובר בלאו ולוקה אבל קוצצים אילן מאכל אם הוא גורם נזק לאילן טוב ממנו, או שמזיק בשדות של אחרים, או שיש בקציצתו תועלת גדולה, וכן מותר לכרות .עץ מאכל שהזקין ומניב פירות מועטים, שאין כדאי לטרוח עליהם רמב"ם
	תפילה לנטיעה אבינו שבשמים :בונה ציון ומכונן מלכות ישראל ,השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ,ואת האדמה אשר נתת לנו .כאשר נשבעת לאבותינו .רצֵה ה' ארצך, והשפַּע עליה מטוּב חסדך תלמיה רוֶה נחת גדודֶהָ, ברביבים תמֹגְגֶנָּה צִמחה תברך .העמֵק שרשי הנטעים, אשר אנחנו נוטעים היום .גדלֵם ליפי הארץ ולתפארתה יחד עם כל שאר עצי ישראל ,השרֵש גם אותנו בארץ אבותינו ,וגדלנו עם העצים האלה לרצון ולברכה .ונברכו בנו כל משפחות האדמה .אמת מארץ תצמח, וצדק משמים נשקף . אמן מתוך העבודה שבלב, סידור תפילות לימות החול, לשבתות ולמועדי השנה, התנועה ליהדות מתקדמת בישראל, ירושלים, התשמ"ב
"כי האדם עץ השדה" (כי האדם עץ השדה (דברים כ' י"ט :אדם ואילן - הינו הך אחד קשה ואחד רך אחד גבוה ואחד מך - אדם ואילן הינו הך בשם הבעש"ט ר' אריה מסטרליסק היה אומר: לעולם יעבוד אדם עבודה שלמה ותמה .'לעלות ממדרגה למדרגה בעבודת ה אבל אל ירגיל את עצמו להביט בכל עת ולהסתכל אם התקדם. כי האדם דומה לעץ, מה עץ זה אם תעמוד אצלו ותסתכל בו בלי הרף לבחון איך הוא גדל וכמה הוא גדל לא תראה ולא כלום וסופך להשתעמם בעמידה זו, אלא עליך לעבדו ולשמרו, לגזמו ולזמרו, לזבלו ולהשקותו, לשמור עליו מן המחבלים והמזיקים ורוחות רעות, ואז ילך העץ וישגשג, יגדל ויאדיר. כך צריך אדם להסיר כל המניעות המפריעות לו, ולסגל כל המידות המסייעות לו בעבודת השם, למען יפרח וישגה. אבל אין זה מן .המידה לבדוק ולמדוד בכל שעה כמה גדל ר' אריה מסטרליסק תקומתו של העץ איננה מושרשת בענפים ובעלים ובפירות המפוארים, - אלא בשרשיו, שהם מחוזקים במקום אשר הרוחות והסערות לא תגענה שמה. הם מתחזקים על מקור מים חיים של התחדשות. העץ ,איננו דואג בזמן שהסערות תופסות אותו, מנענעות אותו וכופפות אותו הוא לא נע ולא זע ממקומו, וכל זמן שהוא לא נעקר ממקומו, היה תהיה לו תקומה! ועל כן נמצא שהאילן לא הפסיד כלום, אדרבא - החליף כוח במאבק. כן הוא האדם. כל זמן שהוא נצמד לשרשיו הרוחניים - שום רוח לא תעקור אותו ממקומו. ונהפוך הוא, הסערות תעוררנה את כח !ההתחדשות במעגלי השנה
	בשבח הנטיעה "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו שלוש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל: ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הלולים לה' ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו אני "ה' אלוהיכם ויקרא י"ט בתחילת ברייתו של עולם לא נתעסק הקב"ה אלא במטע תחילה. אף שאתם נכנסים לארץ-ישראל לא תתעסקו אלא במטע תחילה ויקרא רבה, כ"ה רבי יוחנן בן זכאי היה אומר: אם היתה נטיעה בתוך ידך ויאמר לך: הרי המשיח בוא ונטע את הנטיעה ואחר כך צא והקבילהו בבלי מסכת תענית לנטוע במו ידי יזכני ה' יתברך לנטע במו ידי עצי פרי בסביבות ירושלים לקיים ".וכי תבואו אל הארץ ונטעתם" הגר"א מוילנא הרבה מלאכות הטיל עלינו המקום: לחרוש ולזרוע ולקצור ולעמר ולדוש ולזרות לנטוע ולעדור, לבצור ולדרוך, לעזוב ולמסוק, להאכיל בהמה ,ועוף ולגזוז את הצאן ולשמור את עמלנו ויגיענו. אלא ישיבת ארץ ישראל שהיא שקולה כנגד כל המצוות שבתורה, הריני הולך להביא נטיעות אלו .שעל כתפי לנטוע אותם באדמתנו ,כמו שנאמר: "ונטעו כרמים ושתו את יינם ועשו גנות ואכלו את פריהם ונטעתים על אדמתם ולא ינטשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם אמר ה' אלוהיך". (עמוס ט' 14-15 ) ש"י עגנון