בראשית
רמה 1
מדוע לא פתחה התורה במצווה הראשונה שצווה ה' לעמו: "החודש הזה לכם ראש חדשים"(שמות יב:ב)? כותב רש"י (בשם המדרש): "אמר רבי יצחק: 'משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים' (תהלים קיא:ו), שאם יאמרו אומות העולם לישראל: 'לסטים [גזלנים] אתם, שכבשתם ארצות שבעה גויים' , הם אומרים להם: 'כל הארץ של הקב"ה היא. הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".
המדרש הזה יכול היה להיכתב ממש בעיתון של היום. אבל עדיין קשה: הרי אומות העולם אינם מקבלים כלל את הפסוק בתהלים, וממילא הם כופרים בדברי המדרש, ואינם מסכימים כלל שה' הוא שנתן את הארץ לנו, והם עדיין סוברים שאנחנו גזלנו אותה מהם!
על כן, יש שמסבירים את דברי המדרש כך: לפעמים יש בתוכנו יהודים שמקבלים את טענת הגוים ואינם בטוחים שבאמת הארץ היא שלנו (גם זה מצוי בימינו!), נאמר להם – לאלה לבני עמנו שמוכנים לקבל את האפשרות שהצדק עם אויבינו – שהארץ היא שלנו "לא בזכות הכוח אלא בכוח הזכות"!
רמה 2
סיבה נוספת, לפי הפשט, מביא הרמב"ן. מדוע פתחה התורה במילים "בראשית ברא אלוקים". ישנם מדענים רבים שמנסים להבין: כיצד נברא העולם? הרי כדי ליצור ולעשות משהו, צריכים חומר, שעובדים איתו. אבל מי יצר את החומר? את זה אינם יכולים להבין. ולכן הם המציאו שיטה שלפני שהעולם נברא, לא היה כלום, ופתאום, היה איזה "מפץ גדול", ו"אברה-קדברה" – העולם נברא בעצמו, ללא יד ה'. נו, באמת, מה יותר הגיוני – שיטה זו או מה שכתוב בתורה, שה' ברא את העולם, כי רק הוא יכול לברוא עולם "יש מאין".
רמה 3
אחרי שה' נטע "גן עדן", הוא לקח את אדם הראשון ושם אותו בפנים, בתוך הגן: "ויטע ה' אלוקים גן בעדן מקדם, וישם שם את האדם אשר יצר" (ב:ח). מעיר ה"חזקוני": שלפי הפסוק, בהתחלה,אדם נברא, כאשר גן עדן עוד לא היה. אחר כך, נטע ה' עצים נחמדים ויפים, שגם צמחו מהם פירות טעימים, ורק אחר כך העביר את האדם לתוך גן עדן. מדוע עשה זאת? כי אם ה' היה נוטע את הגן הנפלא הזה, ואחר כך היה בורא את האדם בתוך הגן, האדם היה חושב שכל העולם כולו יפה כמו שבגן עדן , והוא לא היה יודע כלל שמחוץ לגן, לא כל מקום היה יפה. לכן ה' ברא אותו מחוץ לגן עדן, כדי שיראה שהעולם איננו כל כך יפה בכל מקום, ובמקומות רבים היו עשבים שוטים וקוצים ומדבריות ומקומות שאין בהם דברים טעימים לאכול. ורק כאשר ה' הביא אותו לגן, הוא הכיר כמה ה' אוהב אותו, ששם אותו במקום כל כך נהדר, שלא היה צריך לעבוד שם בכלל.
רמה 4
אדם חי בגן עדן, מקום שלא היה צריך לעבוד קשה, כי היה שם הרבה מה לאכול. אבל כאשר הוא אכל מעץ הדעת, שהיה אסור לו לאכול ממנו, ה' העניש אותו והוציא אותו מגן עדן לאותו מקום שהיה לפני כן – חוץ מגן עדן, ושם היה האדם צריך לעבוד קשה כדי שיהיה לו מה לאכול.
שאלות לילדים ולנכדים – פרשת בראשית תשפ"ג
1. המצווה של "פרו ורבו" ניתנה גם לבעלי חיים נכון/לא נכון
2. המלה "מועדים" לא נזכרת בפרשתנו, כי עדיין לא היו חגים ומועדים לבני ישראל נכון/לא נכון
3. המלה "נחמד" נזכרת בתורה לגבי א. שבת (חמדת ימים) ב. עץ הדעת, (ולא שאר העצים שבגן עדן)
ג. כל העצים שבגן עדן
4. הרבה נהרות השקו את גן עדן. איזה נהר לא נזכר? א.נהר פרת ב. נהר הגיחון ג. נהר הירדן
5. על מי נאמר "עזר כנגדו" (ב:כ)? א. על אדם, שעזר לקב"ה לכבוש את העולם, כמו שכתוב בברכה שקיבל: "ורדו את הארץ וכבשוה" (א:כח) ב. חוה ג. הנחש, שהיה אמור לעזור לאדם על ידי אכילת כל המכרסמים שישחיתו את שדותיו, אבל בסוף, הנחש עשה מעשה נגד האדם
6. המלה "ויכלו" שמופיעה בסוף בריאת העולם (ב:א) מתייחסת לבריאת א. השמיים והארץ (בלבד) ב. השמיים וצבאם (כוכבים, או מלאכים) וצבא הארץ(בני אדם) ג. כל מה שברא הי', כולל צמחים וחיות
7. באחד מימי בריאת העולם, נאמר פעמיים "וירא אלוקים כי טוב" (א:ט-יב). באיזה יום? א. ביום השלישי
ב. בשבת ג. בשמיני עצרת שהוא גם נקרא שמחת תורה, ולכן זה "יום טוב" כפול
8. מי הרג את קין? (ד:ח) א. ה', כעונש על זה שקין הרג את אחיו – מדה כנגד מדה ב. למך, בטעות ג. לא כתוב
9.כידוע, השם "יובל" נותנים לילד ולפעמים גם לילדה. בפרשתנו, "יובל" הוא שם של (ד:כא) א. איש ב. אשה
ג. מקור מים
10. בפרשה, נזכר מתושלח, שחי יותר מכל אדם אחר. באיזה גיל הוא מת? א. 190 (מס' 2 בתנ"ך הוא יצחק, שמת בגיל 180) ב. 969 ג. 999 (כמה חבל – אילו היה חי רק עוד שנה אחת, היה מת בגיל 1000)
בראשית תשפ"ג
"ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו" (ד:ח)
לא כתוב מה אמר קין אל הבל . הגר"א מסביר לפי דברי ר' יוחנן שאמר ש"הבל – גיבור (חזק) היה מקין". (בראשית רבה כב:יז), ולו היה קין רוצה לריב אתו ולהרגו – לא היה יכול לו. מה עשה קין? הלך אתו בערמה וברמאות: דבר אתו בשפה רכה, וקרא לו תמיד "אחי", כדי שלא יישמר הבל מפניו בראותו את חיבת אחיו אליו. וזה פירוש הפסוק: "ויאמר קין אל הבל: 'אחיו' – שדיבר אתו תמיד באחווה. לכן הבל לא נזהר ממנו "ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו".
ועל זה השיב ה' לקין: "אי הבל אחיך" (ד:ט)? איפה האחווה שהזכרת כשדיברת עם הבל?