בזמן שבית המקדש היה קיים, השיא של יום הכיפורים היה ביציאתו של
הכהן הגדול מקודש הקדשים. הוא היה קורא מהתורה, ואז נושא את תפילתו
עבור כל העם.
כך היתה תפילתו של כהן גדול:
וכן אנחנו מתפללים לפניך
יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו שתהא השנה הזאת הבאה
עלינו ועל כל עמך בית ישראל
שנת אורה
שנת ברכה
שנת גילה
שנת דיצה
שנת הוד
שנת ועודה
שנת זימרה
שנת חיים
שנת טהרה
שנת כבודה
שנת למודה
שנת מלוכה
שנת נוה
שנת שמחה
שנת ענוה
שנת פריה ורביה
שנת צהלה
שנת קדושה
שנת רווחה
שנת שלווה
שנה תמימה
שנה שלא יקום צר ואויב עלינו
שנה שתוליכנו קוממיות לארצנו
שנה שתשיבנו לבית מאוויינו
שנת חיים טובים
שנת עיבור תירוש ויצהר
שנה שימתיקו שיחים את תנובתם ושדות את תבואתם
שנה שתברך את לחמנו ואת מימנו
שנה שתמלא לנו את כל משאלות לבנו לטובה
שנה שלא תפיל אשה את פרי בטנה
שנה שתקרב את גאולתנו ותביא משיח במהרה בימנו ותשלח מבשר טוב לארצנו
שנה שלא יצטרכו עמך ישראל זה לזה ולא לעם אחר.
|
|
