בתקופות שבהן בית המקדש היה קיים - ועד לחורבן בית המקדש השני,
היה ליום הכיפורים תוכן מיוחד, השונה מיום הכיפורים בימינו. בתקופות
אלה התבטא אופיו המיוחד של יום הכיפורים בטקס ארוך ומרשים שהתקיים
בבית המקדש. היה טקס מיוחד ארוך אשר ניהל הכוהן הגדול, ובמהלכו
היה מתוודה על החטאים שלו ושל משפחתו וכן על חטאי עם ישראל. הטקס
כלל גם את טיהור בית המקדש. לבני העם לא היה תפקיד בטקס זה, והם
היו רק הצופים: על-פי המסופר במשנה, היו בני העם מקדימים לבוא
לבית המקדש עוד לפני זריחת השמש, כדי למצוא מקום בחצר בית המקדש
ולראות את הכוהן הגדול מבצע את עבודת יום הכיפורים. ביום זה ורק
ביום זה - היה
הכוהן הגדול נכנס לקודש הקודשים של בית המקדש, למקום אליו אסור
היה להיכנס במשך השנה, לאף אדם, מלבד ביום הכיפורים, בו יכל הכוהן
הגדול בלבד, להיכנס לקודש הקודשים. בזמן כניסתו, היה עליו למלא
את ההוראות בצורה מדויקת וקפדנית כדי לסיים בהצלחה ובשלום את עבודתו.
בנוסף, היה על הכוהן הגדול למלא את בית המקדש בעשן הקטורת לפני
שהוא נכנס לקודש הקודשים. וכאשר היה מסיים את עבודתו ויוצא בשלום
מקודש הקודשים של בית המקדש, היה זה סימן, שבני ישראל זכו לכפרה
ולסליחה על חטאיהם. |
|
