בראש השנה קוראים בתורה פסוקים שונים כגון "ויהי בנסוע הארון"
ו"שלש עשרה מידות", ומוציאים שני ספרי תורה וקוראים
באחד "וה'
פקד את שרה", בספר השני את קרבן היום שבפרשת פנחס, ומסיימים
בסיפור פקידת חנה ובתפילתה.
ביום השני של ראש השנה, קוראים בפרשת עקדת יצחק, ובספר השני קוראים
מפטיר קרבן כביום האתמול. מסיימים בפסוקים מספר
ירמיה.
בתפילת מוסף של ראש השנה אומרים תשע ברכות. לאחר הברכה מברכים
איש לרעהו "לשנה טובה תכתב ותחתם לאלתר לחיים טובים".
יש המהדרין גם בתפילה עם הנץ החמה, כפי שנהוג היה בקהילות אשכנז.
יש המקפידים להימנע משינה במהלך יום ראש השנה, שכן מוטב שיקדיש
מרבית זמנו לתפילה, לימוד תורה ו/או קריאת תהילים בציבור. אמרו
חז"ל בתלמוד הירושלמי: "מאן דדמיך בריש שתא - דמיך מזליה",
כלומר: מי שישן בראש השנה - ישן מזלו. וכיצד ישכב לו האדם במנוחה
עת דנים אותו מלמעלה?
קטעים מתפילת "ונתנה תוקף" - מתוך המחזור לראש השנה
וליום הכיפורים (מחזור: ספר תפילות נפרד מן הסידור, ובו התפילות
לחגים ולמועדים: לראש השנה, ליום הכיפורים, וכן לשלושת הרגלים
- פסח, שבועות וסוכות.)
קטע מתוך התפילה לראש השנה וליום הכיפורים: תפילת "ונתנה
תוקף", הנקראת על שם המילים הפותחות אותה.
תפילה זו מבוססת על פיוט קדום, שנכתב כפי הנראה בארץ ישראל לפני
כ- 1,000 שנה. קטעים מן הפיוט הקדום התגלו במחזורים
עתיקים וכן בגניזת קהיר. המסורת מייחסת את התפילה לרבי אמנון,
שעל פי האגדה חי בעיר מגנצא שבגרמניה בתקופת מסעי הצלב.
הפיוט מתאר את יום הדין בשמים: את האל היושב על כיסא מלכותו ושופט
את בני האדם, את מלאכי השמים הנחפזים בפחד וברעדה,
את קול השופר הגדול ואת הדממה...
פירושים
ערב ראש השנה
- סעודת ליל ר"ה היא הראשונה
בשנה החדשה ולכן יערכנה בשמחה ובדברי תורה ויהיה לו
לסימן טוב (הגר"מ אליהו)
- כל אחד ינהג כפי מנהג עדתו וכפי
המובא בסידורו. אך הגר"מ אליהו העיר כי לכו"ע
חמור מאוד עוון הכועס או מקפיד בביתו בליל ראש השנה
ויומו, ולא יקפיד אפילו בליבו
- יש נוהגים לאכול את התמרים והרימונים
ושאר סימנים לאחר "המוציא". ויש נוהגים לאחר
ברכת המזון. והנוהגים לאכלם בין הקידוש ל"המוציא",
יזהרו שלא יאכלו כשיעור "כזית", כדי שלא ייכנסו
למחלוקת הפוסקים לגבי ברכה אחרונה עליהם. ואם אכל יותר
מכזית בין קידוש להמוציא, יסמוך על ברכת המזון.
- אומרים "יהי רצון " לפני
ברכת הפרי. ויש נוהגים לברך על הפרי ולאכול ממנו מעט
ורק אח"כ לומר את ה"יהי רצון".
- הנוהגים לברך על הסימנים לאחר "המוציא"
לא יברכו על הירקות "בורא פרי האדמה", מספק
שמא הם חלק מהסעודה, אך הם יכולים ליקח בננה ולפטור
בברכתה את הירקות המבושלים.
צום ראש השנה
יש נוהגים להתענות בערב ראש השנה (עיין שו"ע שם סע' ב),
ומי שקיבל עליו תענית במנחה שקודם לכן, יתענה עד ליל החג,
ויאמר "עננו" במנחה בתפילת הלחש של ערב חג. ויש מתענים רק
עד אחר תפילת מנחה, שאז טועמין איזה דבר כדי שלא ליכנס ליום-טוב
כשהוא בתענית, ומי שנוהג כך לא יאמר "עננו" בתפילה. ומי
שחושש שהתענית תזיק לו או שיהיה חלש בערב ראש השנה, לא יתענה
(אחרונים. עיין כה"ח שם ס"ק סא). הרוצה לצום בערב ראש השנה
ואינו ישן בלילה, יכול לאכול עד עמוד השחר. אם ישן וקם לפני
עלות השחר - לא יאכל דבר אפילו לפני הסליחות, אמנם נהגו
לשתות קפה או כל משקה אחר לפני עלות השחר (כה"ח תקפא ס"ק
סט, ע. בא"ח ניצבים א). אם אחד המתענים צריך להשתתף בסעודת
מצווה, יכול לאכול באותו יום ולהתענות ביום אחר במקומו.
וכן אם יודע אחד המתענים שתהיה לו סעודת מצווה, יתענה מקודם
יום אחד תמורתו. וצריך אדם לקבל תענית זו בתפילת מנחה שקודם
התענית. גם אם יש עשרה שמתענים עד הלילה, לא יאמר שליח הציבור
"עננו" בחזרת הש"ץ ולא יוציאו ספר תורה לקרוא פרשת "ויחל"
(כה"ח תקס"ח ס"ק מב). מי שהיה רגיל להתענות כל שנה, ושנה
אחת אינו יכול להתענות, יעשה התרת נדרים על מנהג זה (עיין
שו"ע יו"ד סימן ריד ס"ע א ופ"ת שם ס"ק א ועיין לעיל דיני
תענית יחיד). |
|
|
