על פי המסופר בספר מלכים, חנך שלמה המלך את בית המקדש הראשון
סמוך לחג הסוכות, ומשערים שיש קשר בין עובדה זו ובין ייחודו
של חג הסוכות.
גם לבית המקדש כמו לחג סוכות, היה ייעוד כלל אנושי, שבא לידי
ביטוי בתפילת שלמה המלך: "וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל
הוא
… ובא והתפלל אל הבית הזה (=בית המקדש) אתה תשמע מהשמים… ככל
אשר יקרא אליך הנכרי, למען ידעון כל עמי הארץ את שמך…"
(מלכים א, ח 43-41).ובספר ישעיהו נאמר: "כי ביתי (=בית
המקדש) בית תפילה יקרא לכל העמים" (ישעיהו נו 7).
בספר זכריה מסופר כי באחרית הימים, בסוף הטוב של ההיסטוריה,
כל העמים יעלו לירושלים ויחגגו את חג הסוכות: "והיה כל
הנותר מכל הגויים… ועלו מדי שנה בשנה להשתחוות למלך ה' צבאות
ולחוג את חג הסוכות" (זכריה יד 16).
גם בימינו אפשר לראות ברחובות ירושלים מצעדים של קבוצות אנשים
שאינם יהודים המגיעים מרחבי העולם לירושלים בחג הסוכות כדי להצדיע
לעם ישראל ולהתפלל למען אחדות העולם.
סוכות - זכר לכבוש
הארץ
כשצרו על ארץ האמורי של סיחון ועוג ועל כרכים
שבארץ כנען, אז ישבו ישראל בסוכות, כמו שכתוב "הארון וישראל
ויהודה יושבים בסוכות". וזהו "למען ידעו דורותיכם",
שלא יחשבו שמאבותינו אברהם יצחק ויעקב אנחנו יושבים בארץ, אלא
ידעו שיצאו ממצרים וצרו על הערים ונתנם ביד ישראל. ומה שכתוב
בנחמיה: "כי לא עשו כן מימי יהושע בן נון" ולא אמר
"מימי משה", לפי שמשה לא כבש רק סיחון ועוג, אבל יהושע
לכד וכבש כל הערים.
(ר' אלעזר מגרמייזה, רוקח הל' סוכה)
|
