"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים". ונשתרש במהלך הדורות כי "פרי עץ הדר" - הוא האתרוג, "כפת תמרים" - הוא הלולב, "ענף עץ עבת" - הוא ההדס, ו"ערבי נחל" - הם עלי נחל ירוקים.

המינים כולם משמחי לב רואיהם. ידוע כי ארבעת המינים מזכירים לנו כי כל שמחת לבנו היא לשמו ולכבודו. האל ציווה על עמו לעשות
לפניו חג שמחה גדולה לישראל, כי הוא עת אסיפת התבואות ופירות האילן, וכמו כן, מצוות הלולב עם שלושת מיניו - מזה השורש היא.

סדר נטילת המינים וברכתם

נוטל האדם את ארבעת המינים, מוטב בסוכתו, ומברך עליהם שתי ברכות: "על נטילת לולב" ו"שהחיינו", ואם נוטלם בבית הכנסת צריך שיברך עליהם קודם שיאמר הלל עם הציבור. אסור לאכול קודם שיברך על הלולב, וימנע מהנאת ריחו של ההדס שכן הוקצה למצווה. יש לקחת אתרוג אחד, לולב אחד, שלשה בדי הדס ושני בדי ערבה. האתרוג ניטל לחוד ואילו שאר המינים נאגדים יחדיו. מברכים "על
נטילת לולב" ומניפים המינים בשתי הידיים לארבע רוחות שמיים ולמעלה ולמטה. אין נוטלים את הלולב ושאר המינים אם חל בשבת, שמא יביא הדבר לחילול שבת בשוגג. ומקפידים על יופיים ושלמותם של המינים, שיהיו מהודרים ויהדרו את המצווה הקשורה בהם.

הנענועים בארבעת המינים

• לדרום וצפון - לקרן דרומית מזרחית, קרן צפונית מזרחית. למזרח - לאמצע המזרח. למעלה - בהבאה מורידים תחילה מעט "המשכה בעולם", ואחר-כך מביאים אל החזה. למטה - בהבאה מעלים תחילה מעט "העלאת העולם", ואחר-כך מביאים אל החזה. למערב [דרך ימין] - שתי פעמים הראשונות לקרן מערבית דרומית, בפעם השלישית - לאמצע מערב.
• לכל צד - הולכה והבאה שלוש פעמים. בהבאה צריך להגיע עד החזה, "מקום שמכים באמירת 'אשמנו'".
• גם ההולכה, כולל ההולכה הראשונה, מתחילה מן החזה. אחר כל הולכה מנענעים (מכסכסים) את הלולב, ואחר-כך עושים את ההבאה.
• ראש הלולב יהיה למעלה בכל הנענועים.
• במשך כל הנענועים, האתרוג מכוסה ביד - חוץ מהנענוע האחרון, שאז מגלהו קצת.
• הביא את ד' המינים אל מול החזה, ואחר-כך בתנועה נוספת הביאם והגיעם אל החזה ממש.
• בכל משך הנענועים עמד במקום אחד כשפניו למזרח. לא פנה לכיוון הנענועים, אלא בהפניית הידיים וחלק הגוף העליון.
• בכל הנענועים - המינים זקופים ובגובה החזה, מלבד הנענועים למעלה ולמטה, שבהם המינים זקופים, ורק הידיים מורמות לגובה הפנים או מושפלות למטה